1995 רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין
שלום חבר
מחנה תומכי תהליך השלום, שליווה בתקווה את ההתקדמות בשיחות, נחרד מעוצמת המתקפה של מתנגדי ההסכמים והחליט לתת ביטוי לתמיכה הציבורית הרחבה למהלכי הממשלה.
עצרת שאורגנה ב-4 בנובמבר 1995 סחפה המונים אל כיכר מלכי ישראל בתל אביב. המפגינים הביעו את תמיכתם בהסכמים ובמנהיגותו של רבין. אף שרבין עצמו לא התלהב תחילה מרעיון עצרת התמיכה, הוא נעתר להזמנת המארגנים והסכים לשאת דברים מעל במת העצרת. נוכח ההמונים המריעים חש לרגע כי ציבור תומכיו גדול ורב. בסוף העצרת, בדרכו אל מכוניתו, ירה בגבו רוצח יהודי שלושה כדורים.
ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, נרצח.
במוצאי שבת, 4 בנובמבר 1995, י”ב בחשוון תשנ”ו, הגיע יצחק רבין לכיכר מלכי ישראל בתל-אביב, כדי להשתתף בעצרת המונים בסיסמה “כן לשלום – לא לאלימות”.
בתום עצרת חמה ואוהדת, שבה הפגינו המונים את אמונם בו ואת אהבתם אליו, נורה יצחק רבין בדרכו למכוניתו ונפצע אנושות בידי רוצח יהודי.
יצחק רבין נפטר בבית החולים איכילוב בשעה 23:14, לאחר שכל מאמצי הרופאים להצילו לא הועילו.
תל אביב – מיד לאחר הרצח החלו לזרום אזרחים ישראלים רבים לכיכר מלכי ישראל. צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, ימניים ושמאלניים, תושבי המרכז ותושבי הפריפריה, ותיקים ועולים חדשים, יהודים וערבים התכנסו להתאבל בכיכר, הדליקו נר, ציירו כתובת גרפיטי, שרו ומחו דמעה. בשבוע שלאחר הרצח הפכו האזרחים את הכיכר ל”כיכר רבין”. בסופו של אותו שבוע קיבלה עיריית תל אביב החלטה רשמית על כך.
ירושלים – ארונו של יצחק רבין הונח בחזית הכנסת למחרת הרצח. מבוקר יום ראשון ועד ההלוויה שנערכה ביום שני בצהריים, עלו עשרות אלפי אזרחים לירושלים כדי לעבור על פני הארון ולהיפרד.
