פתיחת מושב החורף של הכנסת, 26 באוקטובר 1992

אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, יום דמים היה אתמול. במלחמה על זכותנו לחיות כאן, במאבק הדמים שטרם הגיע לסופו, בקרב שבינינו, החפצים בשלום ובביטחון, לבינם, זורעי ההרס והמוות, נהרגו שישה חיילי צה”ל. מותם בא להם מידי מרצחי ה”חמאס” ו”החיזבאללה”, החומייניסטים של המזרח התיכון, אשר ארבו  להם בסמטאות חברון ובגבעות בדרום לבנון. בחברון פעלה חוליה שמנתה שלושה חיילים במאחז של צה”ל סמוך למערת-המכפלה. אחד מהם פתח באש, הרג חייל ופצע קל חייל אחר. המחבלים נמלטו במכונית בעלת לוחית זיהוי מקומית. במקום הירי נמצאו 18 תרמילי כדורים וכרוז של פלג השייך לארגון ה”חמאס”. כוחות הביטחון בודקים אם החוליה אשר פעלה אתמול בחברון היא אותה חוליה שפתחה באש לפני ימים מספר לעבר מכונית צבאית ופצעה חייל וקצינה. בדרום-לבנון הופעל מטען צד רב עוצמה על שיירת צה”ל. חמישה חיילים נהרגו וחמישה נפצעו, רובם קשה. הארגון “חיזבאללה” נטל על עצמו את האחראיות לפיגוע. איבדנו שישה שליחים שלנו, אנשי עיר, כפר ומושב, בהם בן העדה הדרוזית, שכרתה איתנו ברית דמים; שישה, שכל אחד מהם היה עולם ומלואו לבני משפחתו ולנו. זוהי שעה קשה וכאובה לכולנו. ספר ההיסטוריה של הקמת מדינת ישראל וביסוסה ממשיך גם היום להיכתב בדם. ברגעים אלה כולנו משפחה אחת. משפחה גדולה זו, המשפחה שכבר ידעה ימים יפים ושעות קשות, מאוחדת היום בהבעת תנחומים למשפחות שאיבדו את יקיריהן ובאיחולי החלמה לפצועים. חברי הכנסת, לא אומר עוד אלא זאת: צה”ל וזרועות הביטחון ירדפו וישיגו את המרצחים ומנהיגיהם. בשעה זו אנו פועלים בלבנון. 

חברי הכנסת, בשמה של הממשלה אני מברך את חברי הכנסת עם שובם לעבודה במשכן. צפויים לנו עוד ימים רבים ושעות רבות של דיונים בין כותלי הבית הזה, גם חילוקי דעות נוקבים, וכמו חברי הכנסת כך גם הממשלה מקווה, שבמושב חורף זה יתקיימו הדיונים, קשים ככל שיהיו, באווירה המכבדת את הבית. אני קורא לכולנו, לכל חברי הבית, להיות ראויים לשולחינו ולשליחותנו, בלי לוותר על עמדותינו. 

אדוני היושב-ראש, האובדן והשכול, הכאב והצער, פקדו את ביתנו ובתי אחרים בשבועות האחרונים. באמסטרדם קיפחו עשרות הולנדים את חייהם בעקבות התרסקות מטוס “אל על”. אני מקווה שאהיה לפה לכל סיעות הכנסת בהבעת צער מעומק הלב על מותם של אזרחים הולנדים באסון. בשמכם נשלח מכאן תנחומים לבני המשפחות, איחולי החלמה לפצועים והשתתפות בכאבה של הולנד, ידידת אמת של העם היהודי ומדינת ישראל. אנו שותפים לאבלן הכבד של משפחות צוות המטוס ורעיית עובד הביטחון באמסטרדם, ומבקשים להצטרף למנחמים הרבים הכואבים את הטרגדיה עם משפחת “אל על”. “אל על” היא חברת תעופה שמקנה ביטחון לנוסעיה ולעולם התעופה כולו. אבל לנו היא יותר מחברת תעופה. “אל על” היא סמל לאומי. ועדיין לא מלאה כוס היגון. תנחומינו גם למשפחות אשר יקיריהן נספו בתאונות דרכים רבות, רבות מדי, בחודשים האחרונים. יום יום, שבוע אחרי שבוע, אנו מלווים למנוחות עשרות קורבנות שווא; ואנו מסרבים לקבל את מותם חסר הטעם כגזירת גורל. הלב נחמץ לנוכח האדישות שמגלה הציבור מול פני המוות הזועקים אלינו מדי בוקר. הממשלה מצדה עושה, כפי שעשו קודמותיה, ותעשה ככל יכולתה למנוע תאונות דרכים, אך ההגה המוליך אל המוות, אל המוות המיותר, נמצא בידי הנהגים, ועליהם מוטלת האחריות הכבדה לחייהם ולחיי הנוסעים. נחתום פרק זה בהבעת צער ובשותפות אמת עם כאבן של המשפחות אשר שכלו את יקיריהן בידי מרצחים מארגוני הטרור הפלסטינים וה”חיזבאללה” בשנה האחרונה. לבנו איתן היום. נחמתם ונחמתנו תהיה בהמשך בניינה של מדינת ישראל, כי שום סכין, שום מטען-צד, גם לא יריות מן המארב, בקבוקי תבערה ואבנים, לא יזיזו אותנו, ואנו נשיג את יעדינו הלאומיים. בשמכם, חברי הכנסת, נאחל גם החלמה מהירה לכל הפצועים. 

אדוני היושב-ראש, חרף הקשיים, על אף פעולות הרצח והטרור, הציבה ממשלה זו את השלום בראש מטרותיה. היא נחושה בדעתה לעשות מאמץ רציני כדי להגיע לשלום עם ארצות ערב ועם הפלסטינים החיים בשטחים. מהרגע הראשון לכינונה היא פועלת כדי לנסות ולסיים את עידן המלחמות ולהביא שלום לארץ, לנו ולבנינו אחרינו. נאמר במקורותינו: “בקש שלום ורדפהו”. אנו מבקשים שלום. אנו רוצים בו, אך לא בכל מחיר. גם היום אנו חוזרים וקוראים לשלום, לנו ולכל עמי ערב. למרות פעולות הטרור והפרות הסדר אנו מוסיפים להאמין, כי נוצרה הזדמנות שאסור להחמיצה. אנו ממשיכים במשא-ומתן לשלום. אבל גם בדמשק וגם בעמאן, בכל מקום ראוי שיידעו, כי למדנו בדרך קשה וכואבת, ובעיקר במלחמת יום הכיפורים, כי אסור לנו לשגות. אין אנו יכולים להרשות לעצמנו לטעות, שכן בנפשנו הדבר. עלינו לכלכל צעדינו בזהירות ובתבונה, וזאת גן נעשה. אירועי הדמים אתמול הם הוכחה נוספת לצורך העליון בחיזוק הביטחון האישי הלאומי. לכן, לפני כל החלטה, בוודאי לפני כל חתימה, יעמוד ביטחון המדינה לנגד עינינו. רק במקום שבו יהיה לנו ביטחון יהיה גם שלום. 

קווי היסוד של הממשלה בדבר עשיית השלום עם סוריה, הפלסטינים בשטחים, ירדן ולבנון תורגמו למעשים. כבר בשבוע הראשון לכהונת הממשלה ביקר בישראל מזכיר המדינה של ארצות-הברית. מיד לאחר מכן התקיימה פגישה עם נשיא מצרים. בשיחות אלה ואחרות נקבעו הסדרים לחידוש מהיר של המשא-ומתן והחל משא-ומתן מתמשך עם המשלחות הערביות בדרך אל השלום.

 חברי הכנסת, לפני ימים מעטים ציינה מדינת ישראל, בכאב ובצער, מלאות 19 שנים למלחמת יום הכיפורים. חלפו שנים, הזמן עבר, צפירת האזעקה בצהרי אותו יום כיפורים מר עדיין מהדהדת באוזנינו. היא גם בבחינת צפירת אזהרה לנו ולבאים אחרינו. באותם ימים, לפני 19 שנים, בראשית שנות השבעים, לא הייתה מצרים  מוכנה, נכונה לחשוב בכלל על שלום מלא ואמיתי עם מדינת ישראל. ובתוכנו היו רבים מכל המפלגות שהאמינו כי “עדיפה שארם-א-שיח’ ללא שלום על שלום ללא שארם-א-שיח'”. מלחמת יום הכיפורים והמחיר הכואב והנוראי ששילמו גם ישראל וגם מצרים שכנעו את נשיא מצרים שעדיף לבחור בדרך השלום. והיום יש לנו שלום עם מצרים, כי גם אנחנו העדפנו את השלום על שארם-א-שיח’, והרבה יותר מכך. האם נכון לומר שההיסטוריה חוזרת? כמו מצרים אז, גם סוריה איננה נכונה היום לשלום מלא ואמיתי איתנו. גם היום יש בתוכנו האומרים: עדיפה כל רמת הגולן על השלום –  גם אם הם מנסחים זאת אחרת. ייאמר כאן במפורש: הממשלה הנוכחית רוצה בשלום עם סוריה, אך לא מוכנה לחזור על תקדים המחיר הטריטוריאלי  ששולם למצרים עבור השלום. אנו מנהלים בימים אלה שיחות עם הסורים, הלבנונים והמשלחת הירדנית- פלסטינית. סבב השיחות החל כבר בחודש אוגוסט, והוא יימשך. 

מה הצענו במשא ומתן עם הסורים? נשמרה המתכונת שנקבעה על-ידי הממשלה הקודמת ערב ועידת מדריד, אך נעשה מאמץ על-ידינו לצקת בה תכנים חדשים. קבענו כי היעד שלנו הוא חוזה שלום אמיתי עם סוריה. אמרנו כי החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338 ישימות להשגת שלום עם דמשק. המשמעות לאמירה זו היא, כי אנו מוכנים שצה”ל ייסוג לגבולות בטוחים ומוכרים. אני מדגיש: מדובר בנסיגה ברמת-הגולן, אך לא מרמת-הגולן. ואולם אמרנו, וחזרנו והדגשנו, שהסכמתנו זו מותנית בנכונותה של סוריה לשלום אמיתי. לא נדון עם הסורים על מיקום גבולות, לא נצייר מפות כל עוד סוריה לא תמלא ותעמוד בשני תנאים לפחות. התנאי הראשון: שסוריה תהיה נכונה לחתום על חוזה שלום מלא עם ישראל, הכולל גבולות פתוחים לתנועת אנשים וסחורות, יחסים דיפלומטיים, לרבות שגרירויות, נורמליזציה ביחסים שבין שתי המדינות ושני העמים וסידורי ביטחון מתאימים. התנאי השני: חוזה השלום עם סוריה יעמוד על שתי רגליו ויהיה בלתי מותנה בהתפתחות של המשא-ומתן לשלום עם המשלחות הערביות האחרות. עד לרגע זה, נכון להיום, לא הביעה סוריה נכונות לעמוד בתנאים אלה. הריני לומר לחברי הבית, כי כל עוד אין הסכמה מדמשק לתנאים אלה, יימשך המשא-ומתן, אבל על פי דרכנו ועמדותינו. 

חברי הכנסת, לפני עשרים וחמש שנים תקעו יתד ברמת-הגולן מיטב בניה, שליחיה ולוחמיה של מדינת ישראל. הם הפכו את סלעי הבזלת השחורים לגנים ולמטעים פורחים. אין כמותם. עליהם ועל  שכמותם, על כתפיהם בנויה מדינת ישראל, בונה ותיבנה. גם היום אנו רואים את תושבי הגולן כחלוצים ההולכים לפני המחנה, כמי שעומדים בקו הראשון בקרב על השלום. הם שליחי המדינה, ועמידתם ברמת-הגולן היא חלק חשוב וחיוני במאבק על השלום. כפי שהודענו לכנסת בעת הצגת הממשלה, בכוונתנו להמשיך במפעל הבנייה והפיתוח בגולן. אין בדעתנו לחדול מכך. 

חברי הכנסת, במסגרת שיחות השלום בוושינגטון אנו מנהלים משא-ומתן מורכב, אפילו מסובך, עם משלחת ירדנית-פלסטינית בשני מסלולים שיש זיקה ביניהם. אנו רואים בחיוב קיומה של משלחת משותפת ירדנית-פלסטינית, מתוך הבנה שיש במשא-ומתן נושאים הקשורים גם לירדן וגם לפלסטינים. אנו מציעים לפלסטינים כינון אוטונומיה, או כפי שהם מעדיפים לקרוא זאת ISGA – Interim Self Government Arrangement – – וזאת בתוך פרק זמן קצר יחסית. הגשנו לפלסטינים שורה של הצעות כדי למלא את רעיון האוטונומיה בתוכן ולצאת לדרך חדשה. הצענו להם הסדרים וסמכויות שיאפשרו להם לנהל את חיי היום-יום שלהם. הצענו להם להקים מועצה מנהלית-אקזקוטיבית, אך נתנגד לכל תביעה להקים גוף מחוקק. אנו מציעים שהגוף שינהל את ענייני הפלסטינים בשטחים ייבחר מתוך התושבים באזורים אלה ועל-ידם, אך אין בכוונתנו לכפות עליהם בחירות אם לא ירצו בכך. כפי שהוחלט, בשנה השלישית לכינון הסכמי הביניים יחל המשא-ומתן על הסדרי הקבע, שיהיה מבוסס על-פי הכללים הכתובים במכתב הזימון לוועידת מדריד. בכוונתנו לשמור מכל משמר על האינטרסים הישראליים. האחריות לחיי התושבים והיישובים הישראליים וביטחונם תהיה בידי מדינת ישראל. בשלב זה עדיין אין היענות פלסטינית להצעותינו כפי שהן. אני חושש, ששוב שוגים הפלסטינים באשליות; שוב אולי הם הוזים הזיות. במקום שילמדו משגיאותיהם במשך שנות דור, במקום שייקחו את אשר מוצע להם, או לפחות ידונו בצורה רצינית, עדיין דבקים חלק מהם ב”הכול – או כלום”, ואם כך יהיה, סופם שיישארו בלא כלום. אני קורא להם שוב לחזור אל שולחן המשא-ומתן, אל קרקע המציאות, בטרם תאבד ההזדמנות הנוכחית, אולי האחרונה עוד לשנים רבות.

 אשר לירדן, מטרתנו להגיע עמה לחוזה שלום המושתת על הדדיות ביחסים. המשא-ומתן עמה ייסוב על קו הגבול, הסדרי ביטחון, שאלות מים ותוכן היחסים בין שתי המדינות. במשא- ומתן עם לבנון הבעיות פשוטות יותר לכאורה. אין בין לבנון לישראל בעיה טריטוריאלית. יש גבול בינלאומי מוסכם ומקובל גם עלינו. הבעיה המרכזית עם לבנון היא בתחום הביטחון, והיום הדבר בולט שבעתיים. בלבנון, לצערנו הרב, אין ממשלה ושלטון המסוגלים לקיים שליטה מלאה על שטחה הריבוני של המדינה. 

המשא-ומתן עם הפלסטינים מלווה במאמציהם של ארגוני הטרור למיניהם, ובראשם ה”חמאס” וארגוני חזית הסירוב ואחרים, אשר שמו להם למטרה להמשיך בטרור ובהפרות הסדר, כדי להרוג יהודים וגם פלסטינים רבים שאינם מסכימים לדרכם. כוונתם לחסל כל סיכוי להתקדם לפתרון הסכסוך בין הפלסטינים בשטחים לבינינו. מדי פעם גוברת פעילות הטרור והפרות הסדר על-ידי ארגוני הטרור בשטחים, ביהודה, בשומרון, בעזה וכן גם בלבנון. בשטחים אנו עדים גם לשימוש רב יותר בנשק חם, במטעני חומר נפץ ובקבוקי תבערה; לא שונה משמעותית בשנה האחרונה, אולי משנה שעברה וממחציתה השנייה. 

במלחמה נגד ארגוני הטרור והחבלה נזקפות הצלחות גדולות לצה”ל, לשירות הביטחון, למשמר הגבול ולמשטרה. מספר רב של מבוקשים ורוצחים נלכדו בזמן האחרון. זו לנו הזדמנות להודות להם על הזיעה והדם, המאמץ והתרומה לביטחון ישראל. 

חברי הכנסת, הייתי רוצה לפנות מעל דוכן זה לפלסטינים בשטחים: אנו רוצים בפתרון הסכסוך הממושך בינינו. אנו רוצים לראות את סופן של כל המלחמות, אנו רוצים  להחזיר את כל בנינו הביתה בשלום. אל תטעו, במקביל למשא-ומתן עם משלחתכם בוושינגטון נפעל במלוא עוצמתנו, במסגרת החוק, נגד כל פעילות הסתה והשתתפות במעשי טרור ובהפרות סדר. אל תפרשו לא נכון את רצוננו, את נכונותנו לשלום. אל תנצלו את העובדה שאנו לא נוהגים בכם כפי שאומות ומדינות אחרות נוהגות במצבים דומים. אל תבואו אלינו בטענות, שלא הבינותם, שלא חשבתם שכך יהיה, שלא שיערתם. אנו אומרים לכם: 44 שנים אתם מנסים להתעלם מן המציאות. ראו מה נורא מצבכם; עצרו לרגע וחשבו, לאן הגעתם? האמינו לנו, אם תמשיכו בליבוי שנאה, טרור, אם תוסיפו ללחוץ על ההדק – חבל, חבל, רע ומר יהיה גורלכם. אני אומר לכם: שקלו היטב מעשיכם; יש הזדמנות, נצלו אותה, יש נכונות מצדנו, אך אם היא תוחמץ, אתם תישאו בתוצאות. 

חברי הכנסת, במאמץ לשלום שותפה לנו ידידתנו הגדולה ארצות הברית. נאמנה לדרכה, באמצעות כל הממשלים והנשיאים, רוצה ארצות הברית בטובתה של מדינת ישראל, ואנו אסירי תודה לה על כך. בתקופה שחלפה מאז הצגת הממשלה בפני הכנסת הסכימה ארצות- הברית לערוב לסכום של עשרה מיליארד דולר, כדי שנוכל לעמוד בנטל הכבד של קליטת העלייה ומתן תעסוקה, בעיקר, אך לא רק,  לעולים מרוסיה ומארצות חבר העמים. שמחתי לשמוע הבוקר משר הקליטה, כי בעלייה לישראל ברבעון האחרון, מיולי עד ספטמבר, חל גידול של 38% מספר העולים, ואנו מקדמים בברכה כל עולה ומייחלים לרבים נוספים.

 אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כוונותיה של ישראל לשלום הפיחו תקווה גודלה בלב ישראלים ויהודים בארץ ובפזורות הגולה, גם בתוככי העולם הערבי ובקרב בני העמים האחרים. רוח חדשה נושבת כלפי מדינת ישראל ומדיניותה. אנו חשים באווירה של פתיחות ורצון טוב האופפת אותנו וזוכים להערכה רבה. שוב אין אנו עם לבדד ישכון, לא כל העולם נגדנו, וקשרינו ויחסינו עם אומות העולם מתהדקים והולכים. עם זאת, אין אנו שוכחים כי לפני חמישים שנה בדיוק, באוקטובר 1942, הובלו בפולין יותר ממאה אלף יהודים אל מותם במחנות ההשמדה. באותם ימים נשלחו יהודים רבים אחרים למוות על-ידי הנאצים ועוזריהם במקומות אחרים באירופה. רבים בתוכנו קיוו, כי לאחר זעזוע השואה לא תרים מפלצת האנטישמיות, אמה הורתה של הזוועה, את ראשה המכוער. אולם, לצערנו, קמו רוחות הרפאים שלה לתחייה בשנים האחרונות, ופה ושם אנו ערים ומגלים תופעות של אנטישמיות בוטה. התופעות האנטישמיות, שראשיתן בדיבור ובכתב, והמשכן באלימות עד כדי רצח, חוצות היום יבשות ומשטרים. אלה שמנסים למחוק את הזיכרון משדרים מסר נורא לכולנו. ב”יד ושם” נחנכה לפני ימים אחדים “בקעת הקהילות החרבות”, תזכורות מרשימה ואילמת לאשר עבר על עמינו, לעולם שהיה ונכחד. יהיה ציון זה בבחינת לקח לעתיד. אנו מבטיחים לעצמינו: לא עוד. מדינת ישראל וחוסנה הם הביטוי העז ביותר למימושה של הבטחה זו. 

חברי הכנסת, המלאכה של הממשלה הזו היא רק בראשיתה. אנו יוצאים לדרך קשה, היא לא תעבור בלי משברים, יעדים ברורים – השגת השלום, הביטחון, קידום החברה והמשק, מלחמה באבטלה, ואנו פועלים לילות כימים כדי לעצב, כדי לייצב את היעדים שהצבנו בפנינו, כדי להשיגם. תודה רבה.