הספד - נשיא מדינת ישראל, עזר ויצמן

יצחק היה דור תש”ח שלחם על עצמאותנו, שאף לבנות ארץ חדשה, לשים את היסודות. מרבית נוער זה התגייס מילדותו למען המולדת. יצחק ייצג את פאר הנוער הזה. תמיד אומרים, ואני אחזור כי פגשתי אותו בפעם הראשונה במלחמת העצמאות: הוא היה יפה תואר עם בלורית יפה..      
יצחק נשאר כל חייו בשירות המדינה. שירת בצבא ההגנה לישראל בצורה מפוארת. מח”ט, אלוף פיקוד, סגן הרמטכ”ל, רמטכ”ל. היה לי גם הניסיון המעניין והחשוב לשרת תחתיו בימים קשים ומעניינים. אבל השנתיים וחצי האחרונות, מבחינתי, ואני מקווה שגם מבחינתו, היו השנים שבהן בילינו הכי הרבה יחד. לפחות פעמיים בחודש, שעה וחצי של שיחה אינטימית, הוא ואני, על כל אשר חשוב וכואב למדינת ישראל.
אני יודע שכמה פעמים –  ואני ממעיט אולי בדברי –  דרכתי לו על יבלת. מעולם לא שמעתי ביקורת, הוא המשיך להיות אציל נפש, כפי שהוא היה. אותן השעות שבילינו מסכמות מבחינתי את כל השנים הארוכות שעברנו יחד בצבא ובממשלות. בארבע עיניים לומדים אחד את השני, מכירים איש את רעהו, טוב יותר מאשר בכל מצב אחר. שמעתי ממנו על רצונו, על שאיפותיו ועל גאוותו, על כך שמדינת ישראל היום היא אחת המדינות הכלכליות הפורחות באזור, ואולי בהרבה מקומות בעולם. על קליטת העלייה הגדולה של 80-60 אלף לשנה. על קליטתם של העולים בתעשייה ובחיים האזרחיים, והיום גם בצבא.  גאווה גדולה היתה, שבזמנו נפרצה גם הדרך  לשיחות עם הפלסטינים. והשלום עם ממלכת ירדן, שמלכה יושב איתנו כאן היום.
את אשר השיג יצחק בחייו מסמלת, אולי יותר טוב מכל דבר אחר, העובדה ששמונים נציגי מדינות באו היום לחלוק לו את הכבוד האחרון. הם באו מתוך הערכה גדולה לפועלו, מתוך הכרה והיכרות אישית איתו שנמשכה הרבה שנים. יושבים כאן הנשיא קלינטון, ראש ממשלת בריטניה, צרפת, מלך ירדן, הנשיא מובארק ממצרים, מלכת הולנד, ולא אאריך ברשימה ארוכה. הם באו בראש וראשונה לחלוק כבוד ליצחק.
אבל אני בטוח שהוא היה רוצה לדעת, והוא יודע, שבואם הוא גם חלוקת כבוד למדינה. מדינת ישראל שהשתנתה, ויש לה עוד דרך ארוכה. 
מדינת ישראל שהיום יש אליה הערכה רבה בכל העולם, מדינה שהיום שואפת יותר לשלום מאשר למלחמה.
אני כשלעצמי, יחסרו לי השעות שישבתי ודיברתי איתו, יחסרו לי אותן השעות שישבנו לבד, אכלנו כמה דברים טובים, שתינו כמה דברים טובים. הוא יחסר לי, כמו שהוא יחסר לכולם. ברצוני לקרוא רק משפט אחד מפרשת השבוע: “ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים. ויברכהו ה’. ויגדל האיש ויילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד”. 

יהי זכרו ברוך.