הסדנאות המוצעות ליום הזיכרון ה-12 מתמקדות בשני נושאים מרכזיים:
זיכרון והנצחה – עיצוב זיכרון בחברה מרובת תרבויות.
מנהיגות עם חזון – מנהיגותו של יצחק רבין והיבטים במנהיגות מעצבת.
ערכות פעילות ליום הזיכרון ה-12 :
"מנהיגות ואחריות" - ערכת פעילות ליום הזיכרון ה-12 למערכת החינוך.
ערכה ליום הזיכרון ה-12 לכוחות הביטחון.
40 שנה לאיחוד ירושלים ולמלחמת ששת הימים – ערכה חינוכית למערכת החינוך.
40 שנה לאיחוד ירושלים ולמלחמת ששת הימים – ערכה לכוחות הביטחון.
'לא תשכח' - יום הזיכרון ליצחק רבין : כיצד נזכור?
סדנה זו עוסקת בברור המשמעויות וההשלכות של רצח רבין על החברה ולמקומו של יום הזיכרון בתודעה הישראלית. הסדנה מתמקדת באופן בו מתעצב יום זה במשך השנים, תוך התייחסות להיבטים של זיכרון אישי וקולקטיבי. תיבחן הסוגיה כיצד נבנה הזיכרון, ידונו הלבטים והקשיים הנלווים לציון היום ותינתן התייחסות לאירועים היסטוריים ואקטואליים רלוונטיים. ייערך דיון במחלוקות הקיימות סביב רצח רבין ובאפשרויות לבנות ולעצב זיכרון משמעותי משותף ובר-קיימא בחברה הישראלית.
מנהיגות בצמתי הכרעה
היכולת לקבל החלטות במצבי דילמה מהווה חלק משמעותי מכישוריו של מנהיג. בסדנה זו נחקרים ונבחנים השיקולים העומדים בפני מנהיג בעת קבלת החלטות. תועלה השאלה האם מתקיימת או צריכה להתקיים הלימה בין זווית ראייתו של המנהיג לבין זו של הציבור ויערך דיון על האתגרים הנגזרים ממצב זה. בהמשך יוצגו הכרעות מרכזיות של יצחק רבין כמפקד ומנהיג ועל בסיסן יוערכו מאפייני מנהיגותו ברגעי מבחן אלה.
בפעילות יושם דגש על הנקודות הבאות:
שיקולי מנהיג מול שיקולי אזרח בעת קבלת החלטות
מנהיגים, מנהיגות ושלטון
יצחק רבין – מפקד ומנהיג
מנהיגות בחברה מקוטבת
אחד האתגרים הגדולים של מנהיגות בא לידי ביטוי בשעת משבר או אובדן אמון. משבר עלול להתרחש כאשר ישנה אי-הסכמה בין ההנהגה והכיוון אליו היא מובילה, לבין רצון הציבור הכפוף להחלטותיה. בשל השונות התרבותית והערכית הרבה בחברה הישראלית, משברים מסוג זה מתרחשים לעיתים קרובות. בפעילות זו יערך ניסיון להכיר את הגורמים ההופכים את החברה הישראלית לחברה במחלוקת, ידונו במספר מקרים היסטוריים בהם מחלוקות אלה הביאו למשבר בחברה, תוך עמידה על התנהלותם של המנהיגים במצבים אלה.
בפעילות זו יועלו השאלות הבאות:
מהם התנאים בהם הופכת חברה מרובת תרבויות לחברה משוסעת?
מהם מקורות השסעים בחברה הישראלית?
אילו מיומנויות נדרשות ממנהיג של חברה במחלוקת על מנת להתמודד עם המחלוקות?
כיצד התמודדו מנהיגים בהיסטוריה של מדינת ישראל עם אירועי מחלוקת?
מנהיגות ורצח פוליטי של מנהיגים
מנהיגות בעת מחלוקת מאלצת את המנהיג להתמודד עם סוגיות מורכבות הקשורות לדיאלוג בין זהויות בתוך החברה ולנסות לבנות זהות משותפת לכלל החברה. בפעילות זו יעשה ניסיון לבחון, דרך מקרים בהיסטוריה, מהם התהליכים העוברים על חברה במחלוקת כאשר המנהיגות מנסה להוביל תהליך ולהתוות דרך בנושא שנוי במחלוקת. ננסה להבין אילו רגשות מעורר תהליך כזה, לאילו דפוסי התנהגות של הציבור הכפוף להנהגה הוא מוביל, ומה הקשר שבין הניסיון להכריע בנושא שנוי במחלוקת לבין רצח פוליטי.
בפעילות זו יידונו השאלות הבאות:
מהם קווי הדמיון והשוני בין אירועים שונים של רצח מנהיגים בהיסטוריה?
מה ההשלכות האפשריות של מנהיגות מחוללת שינוי בחברה במחלוקת?
מהו הקשר בין רצח פוליטי למנהיגות מחוללת שינוי?
זהות וזהויות בחברה הישראלית
דיון בשאלת מרכיבי הזהות של "הישראלי" והישראליות", תוך ניתוח מושגים כגון; 'רב-תרבותיות', 'פלורליזם', 'כור-היתוך', 'סולידאריות', ובירור מקומם בהקשר החברתי-ישראלי. הדיון עוסק בשאלות:
מה מאפיין ומייחד את הזהות האישית לעומת הקולקטיבית?
האם יש מכנה משותף במארג הזהויות השונות?
מה המשמעות של רב-תרבותיות והעיסוק בשאלת הזהות?
מה מייחד את ה 'פוליטיקה של הזהות' בחברה הישראלית?
מחלוקות ושסעים בחברה הישראלית
דיון ברמה המקרו-חברתית תוך הצגה ואפיון של השסעים הבולטים בחברה הישראלית, עמידה על הקשר בין זהויות ושסעים ועל ייחודה של החברה הישראלית כחברה בעלת שסעים חופפים וסוגיות יסוד מפלגות.
במהלך הפעילות יידונו לשאלות הבאות:
מה מאפיין ומייחד את השסעים בחברה הישראלית?
מה המשמעות של רב-תרבותיות חברתית-פוליטית?
מה טיב הקשר שבין סטריאוטיפים ושסעים?
חופש ביטוי והסתה
חופש הביטוי הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים החשובים ביותר. הוא מגדיר ומגביל את הדיון הציבורי שבין קבוצות שונות ומגדיר מרחב משפטי ונורמטיבי לשיח. נדון במשמעותו של חופש הביטוי בחברה הישראלית, בקווים האדומים המגבילים חופש זה, במורכבותו של חופש הביטוי בחברה דמוקרטית ובסכנות הגלומות בחציית הגבול המצוי בין חופש ביטוי להסתה. בחלק זה יעשה שימוש בדוגמאות מילוליות, חזותיות ובסרטים להמחשה.
במהלך הפעילות נתייחס לשאלות:
מהו חופש ביטוי? ממה הוא מורכב?
מהם ההיבטים השונים (מילוליים, ויזואליים) של חופש הביטוי?
מהן גבולותיו של חופש הביטוי? מה חוקי? מה ראוי? מה אסור?
מהו האיזון בין שמירה על חופש הביטוי כערך דמוקרטי ובין הסתה?