English

ילדות ומשפחה

ילדות ומשפחה

יצחק רבין נולד ב-1 במארס 1922 בירושלים. הוריו, רוזה כהן ונחמיה רבין, היו מחלוצי העלייה השלישית. נחמיה עבד בחברת החשמל ורוזה כמנהלת חשבונות, אך את עיקר מירצם השקיעו בפעילות ציבורית-התנדבותית. רוזה מילאה תפקידים בכירים ב"הגנה", בעיריית תל אביב, בהסתדרות ובמערכת החינוך, ונודעה ביישוב בכינויה "רוזה האדומה". נחמיה מילא תפקידים ב"הגנה" ובהסתדרות.

ב-1923 עברה המשפחה לתל-אביב, שם עברה על רבין ילדותו, ושם גם נולדה, ב-1925, אחותו רחל. כשהיה בן 15 נפטרה אמו ממחלה.
בבית הוריו ספג מערכת ערכים שהדריכה אותו כל חייו.




שנות הלימודים
ב-1928 החל רבין ללמוד ב"בית החינוך לילדי עובדים" בתל-אביב, שהפך לביתו השני. בית הספר שם לו למטרה לעצב את עולמו של הצבר הישראלי, היהודי החדש, הקשור לנופי הארץ, עובד את אדמתה, מגן עליה מפני המתנכלים לה ומוכן להתגייס לכל משימה. דגש הושם בו על שילוב בין לימודים ועבודה, טיולים ופעילות חברתית.

הפעילות בתנועת "הנוער העובד" היתה חלק בלתי נפרד מחיי התלמידים. במסגרתה התוודע רבין למשנתם של הסוציאליסטים היהודיים והכשיר עצמו לקראת הגשמה בקיבוץ.
לימודי החקלאות היו המשך טבעי לחינוכו ב"בית החינוך לילדי עובדים". כשנתיים למד רבין בבית הספר החקלאי המחוזי בגבעת השלושה, ובשנת 1937 הגיע למחוז חפצו – בית הספר "כדורי" בכפר תבור, שם התחנכו רבים מטובי בניה של ההתיישבות העובדת. בכדורי התוודע רבין ליגאל אלון, שגייס אותו לארגון "ההגנה" וקשרי ידידות נקשרו ביניהם. בית הספר נודע ברמתו העיונית הגבוהה ובהווי המיוחד שהתפתח בין תלמידיו ומוריו. במהרה בלט רבין בכישרונותיו. תעודת ההצטיינות שקיבל בסוף הלימודים סללה בפניו את הדרך ללימודים גבוהים, אולם משפרצה מלחמת העולם השנייה, וגבר החשש מפני השלכותיה על המציאות בארץ, ויתר על תוכניותיו והצטרף לקיבוץ רמת יוחנן.

במאי 1941 נקרא להשתתף בפעולה צבאית בלבנון, שנועדה לסייע לצבא הבריטי.
היתה זו טבילת האש הראשונה שלו.

"בגיל שבו פורחות האהבות, בגיל שש עשרה, נתנו בידי רובה כדי להגן על חיי – ולמרבה הצער, גם כדי להרוג בשעת סכנה... חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח... אך נאלצתי להחזיק ברובה"