עו"ד דליה רבין
ראש המרכז
yonit@rabincenter.org.il yonit@rabincenter.org.il
צלם: זיו קורן




דליה רבין נולדה בתל-אביב ב- 19 למרץ, 1950. את לימודיה התיכוניים סיימה בתיכון חדש בתל-אביב. עם סיום לימודיה, התגייסה לצה"ל ומילאה תפקידי מטה בסיירת מטכ"ל. בשנת 1970 השתחררה משירות הצבאי בדרגת סמלת והחלה בלימודי משפטים באוניברסיטת תל-אביב, אותם סיימה בשנת 1974. בשנת 1975 הוסמכה כעורכת-דין לאחר שנת התמחות במשרדו של עורך הדין דב וייסגלס.

בשנת 1980 הצטרפה לפרקליטות המדינה ובמשך ארבע עשרה שנים היתה פרקליטה בפרקליטות מחוז תל-אביב. עיקר עבודתה התמקדה בתחום דיני העבודה. במהלך שנות עבודתה בפרקליטות עסקה רבות בתיקים ביטחוניים, הנוגעים לתעשיות הביטחונית וגופי מערכת הביטחון.

בשנת 1994 הצטרפה דליה למשרד עורכי הדין מוריץ, וייסגלס, אלמגור. בשנת 1997 מונתה ליועצת המשפטית ומנהלת המחלקה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, תפקיד בו החזיקה עד לשנת 1999.

בשנת 1999, דליה נבחרה לחברת הכנסת ה- 15 מטעם מפלגת "המרכז". היא מונתה לחברה בוועדה המסדרת לועדות הכנסת ועם החלוקה לועדות החלה לפעול כחברה בועדת חוקה, חוק ומשפט, הועדה לקידום מעמד האישה, ועדת האתיקה,הוועדה לענייני ביקורת המדינה ובוועדה המיוחדת לקידום מעמד הילד.

בנוסף לועדות הקבועות כיהנה כחברה בוועדה המשותפת לועדה לקידום מעמד האישה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לעניין הגברת המודעות הבינלאומית לנושא סרטן השד, הוועדה המשותפת לועדה לקידום מעמד האישה ולועדת הפנים ואיכות הסביבה להצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה), וכחברה בוועדה המשותפת לועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת חוץ וביטחון לבחינת ההכרזה על מצב חירום. כן כיהנה עד חודש מרץ 2001 כיו"ר הועדה המשותפת לועדה לקידום מעמד האישה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לעניין הצעת חוק הפריה חוץ גופנית. בשנת 2000 נבחרה ליו"ר ועדת הקלפי לבחירת נשיא המדינה.

בשנים 1999-2001 הייתה דליה חברת נשיאות הכנסת וכיהנה כסגנית יו"ר הכנסת. כמו כן, כיהנה כיו"ר ועדת האתיקה ומטעם הועדה לקידום מעמד האישה נבחרה לתפקיד יו"ר ועדת המשנה לבריאות וחינוך נשים.

לאחר קיומן של הבחירות לראשות הממשלה ונצחונו של אריאל שרון בחודש פברואר 2001, מונתה לתפקיד סגנית שר הביטחון והיתה לאישה הראשונה במדינת ישראל למלא תפקיד זה. זמן קצר לאחר מינויה והתפרקות סיעת "המרכז", הצטרפה כסיעת יחיד לרשימת "ישראל אחת", הרשימה המשותפת למפלגות "העבודה", "גשר" ו"מימד".

כסגנית שר הביטחון קיבלה דליה לידיה את האחריות על פיקוד העורף, מערך המילואים, מל"ח (משק לשעת חירום) ואחריות על הקמת מערך הנח"ל החרדי. בנוסף, שימשה דליה כמקשרת בין משרד הביטחון לכנסת, כנציגת המשרד במענה לשאילתות והתייחסות להצעות חוק הנוגעות לתחומי עיסוקו של המשרד. מתוקף תפקידה כסגנית שר הביטחון, היתה דליה שותפה לישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, ישיבות "המטבחון" והמטה הכללי.

ב- 1 באוגוסט, 2002 התפטרה דליה מתפקידה כסגנית שר הביטחון במחאה על נסיגת הממשלה מהקו המדיני בו החלה. בעקבות התפטרותה מונתה לחברה בועדת חוקה חוק ומשפט. מלבד חזרתה לעבודה פרלמנטארית, שבה דליה לקדם את ענייניו של מרכז יצחק רבין. עם הקדמת הבחירות לכנסת ה- 16 החליטה שלא להתמודד לכהונה נוספת בכנסת, ועם פיזורה שבה להקדיש את מלוא זמנה למרכז כיו"ר הועד המנהל.

משנת 2003 כיהנה דליה כיו"ר הועד המנהל של מרכז יצחק רבין. את מירב זמנה ומאמציה הקדישה לגיוס משאבים להקמת מבנה הקבע, אשר נחנך ביום השנה העשירי לרצח יצחק רבין, בנובמבר 2005. בשנת 2006 מונתה לתפקיד ראש המרכז, תפקיד בו היא מכהנת עד היום.

לצד עבודתה כראש המרכז, תורמת דליה מניסיונה המקצועי בגופים ציבוריים שונים, בין השאר כחברת הועד המנהל במרכז הישראלי להעצמת האזרח, חברת הועדה המנהל וועדת ההיגוי במכון "ראות" לתכנון מדיניות, חברת חבר הנאמנים בליגת הידידות ישראל-אמריקה, חברת חבר הנאמנים באגודה למלחמה בסרטן, חברת הועדה המנהל בעמותת ג"ל – גשרים ללמידה עבור אבחון וטיפול בלקויות למידה, ואחרים.

פעילותה של דליה לקידום ערכי הסובלנות והדמוקרטיה הוכרה בשנת 2003 על ידי המרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה על ידי הענקת פרס חביבה רייק לשלום על תרומתה לקידום הבנה בין-תרבותית.